נגד הנאשם ו - 3 אחרים, הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין הטעונים היתר ללא היתר, לפי הוראות סעיפים 145 (א) ו - 204 (א) + (ב) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965. בנוסף, יוחסו לנאשם עבירות של עיסוק בעסק טעון רישוי ללא רישיון, לפי הוראות סעיפים 4 ו - 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968.
נטען בכתב האישום, כי בנכס הנמצא במקרקעין המפורטים בכתב האישום, פועל עסק המשמש כמועדון וכמקום לממכר משקאות משכרים ומכונה: "
פאב דנדו" (להלן:
"המועדון").
נטען בכתב האישום, כי במהלך שנת 2009, בוצעו עבודות לבניית קומה א' במבנה נשוא כתב האישום ובוצעו עבודות לבניית גרם מדרגות בין קומת הקרקע לקומה א', וזאת ללא היתר כדין. בנוסף, נטען נגד הנאשם כי עשה שימוש במקרקעין החורג מייעודו, וכי ניהל את המועדון ועסק במכירת משקאות משכרים ללא רישיון עסק.
על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם שימש כמנהלה של הנאשמת 2, שהיא חברה אשר החזיקה והשתמשה בפועל במבנה נשוא כתב האישום, וניהלה עסק ללא רישיון בהיותה בעלת העסק ואחראית להפעלת העסק.
הנאשמים האחרים הורשעו ונידונו במסגרת הסדר טיעון, ואילו הנאשם 4 (הנאשם דנן) כפר בכך שהוא מנהל בנאשמת 2, ולטענתו, הוא עובד שכיר בחברה, אשר אינו בעל עמדת ניהול.
בדיון ביום 15.12.2011, בתשובה מפורטת לכתב האישום הסביר הנאשם כי עבד אצל הוריו שהם בעליה של הנאשמת 2 (החברה). הנאשם הודה כי אכן במבנה נשוא כתב האישום, נעשה שימוש כמועדון, כי נבנו הקומה הנוספת וגרם המדרגות כפי שמתואר בכתב האישום, וכי נעשה שימוש מסחרי במבנה. הנאשם אף אישר, כי הפעילות של המועדון ומכירת המשקאות המשכרים בוצעו בלא שיהא בידיו רישיון עסק, והבהיר: "
אני חוזר על הכחשתי שאני מנהל הנאשמת 2, ושאני עוסק בעסק הזה". הנאשם גם הדגיש כי: "
... אני גם לא המחזיק וגם לא המשתמש בפועל בבניין, אני מאשר שאני נמצא שם, אך אני שכיר בחברה, אני אחד מ - 5 אחים, שעובדים בחברה. אני מטפל בנושא חנויות הבגדים בעסק המשפחתי ולא במקום הזה נשוא כתב האישום".
מטעם המאשימה העיד מר
אביב אפרים (
ע.ת 1) מפקח בנייה בעיר נתיבות. העד העיד כי גבה את אמרת הנאשם
(ת/1) בה, לאחר שהוזהר, אמר הנאשם: "
כל תהליך בניית הגלריה הינו בתהליכי אישור מול המתכננת אורלי הרוש. התהליך יסתיים לערך בעוד כחודש וחצי. אני ביצעתי את הבניה על דעתי". ראוי לציין, כי העיון באזהרה מלמד כי הנאשם נחקר אך בגין העבירות של בניה ללא היתר המיוחסות לו, אך לא נחקר בעבירות על חוק רישוי עסקים או בעבירה של שימוש חורג מהיתר או ללא היתר במקרקעין , מלבד השימוש הנובע מעצם הבניה.
ע.ת 1, העיד כי ביום 3.11.2009, הוצא צו הפסקת בניה מנהלי, אשר נמסר בו ביום על ידי העד לנאשם (ת/2).
העיון בת/2 מלמד, כי הנאשם אכן חתם על אישור כי קיבל לידיו את הצו המנהלי להפסקת הבניה וזאת באותו יום בו נגבתה על ידי ע.ת 1 הודעתו (ת/1).
במסגרת עדותו של ע.ת 1, הוגשו תוכנית מתאר לשנת 1983 (ת/3) ותוכנית נוספת (ת/4). העד סימן על גבי התשריטים את מיקום המבנה נשוא כתב האישום.
עיון בת/3 ות/4 מלמד כי ייעוד המקרקעין נשוא כתב האישום הוא תעשיה ומלאכה, וע.ת 1 אף העיד על כך.
כעולה מחקירתו הנגדית של ע.ת 1 הצו המנהלי להפסקת בניה, נמסר לנאשם במקום העסק ביום 3.11.2009, וזאת לאחר שהעד ביקר קודם בבית הנאשם, ומסר בידו זימון למסירת גרסה. העיון בת/2 מלמד כי לא נרשם עליו מקום המסירה.
עיון בת/1 מלמד כי הודעת הנאשם נגבתה ע"י ע.ת 1 במשרדי העירייה בנתיבות. העד עמד על כך שהזהיר את הנאשם טרם גביית גרסתו (ת/1). העד אישר כי היו בינו לבין הנאשם מספר מפגשים אקראיים ברחוב, בהם התקיים בינו לבין הנאשם דין ודברים וכי:
" בדין ודברים הוא טען שהוא שכיר בחברה, ושאין לו קשר למה שהחברה עשתה, אלא הוא פועל שכיר בסה"כ. זה היה אחרי גביית העדות ת/1, וגם אחרי ת/2... ... הייתה לו פגישה עם מהנדס העיר יחד עם אחיו, בגלל הטיעון הזה... ...אני הייתי בפגישה הזו עם מהנדס העיר יחד עם הנאשם ואחיו. בפגישה הזו הם טענו גם את הטיעון הזה... ... אני מניח שיש פרוטוקול לפגישה עם המהנדס אך זה לא אצלי, בפגישה נכח האח טל עטר, מהנדס העיר ואני". (עמ' 10 ש' 5 עד 12).
בהמשך חקירתו הנגדית, טען העד, כי: "
הנאשם תמיד טען שהם ביצעו את העבירה עצמה. דרור (הנאשם - י.ע.
), מוכר בנתיבות כבעל המקום. כשאני הוצאתי את צו הפסקת העבודה, כשהייתי בעסק, הנאשם הוא שהיה בעסק, והוא שחתם על המסמך. כשזימנתי אותו למסירת הגרסה, בשלב זה, הוא עדיין לא טען שהוא לא הבעלים או אחד מהם, אלא הוא טען את מה שכתוב פה. בשלבים הרבה יותר מאוחרים הוא טען את הטיעון, שהוא הבין, שזה הולך להליך פלילי, אז הוא טען שהוא לא צד בנושא, שהוא שכיר". (שם ש' 13 עד 17).
העד אישר כי בפעולותיו נפל מחדל, וזאת בכך שלא תיעד את גרסאותיו המאוחרות יותר של הנאשם, בפניו.
בחקירתו החוזרת טען העד, באשר לפגישות ברחוב ולפגישה עם מהנדס העיר, כי: "
לדעתי זה היה לאחר הגשת כתב האישום".
בישיבת יום 7.3.2012, משהחל הנאשם להיות מיוצג, התאפשר לב"כ הנאשם להשלים את חקירתו הנגדית של ע.ת 1. בחקירתו הנגדית, אישר העד, כי המסמך נ/1 מכונה: "
מסמך האב", והינו מסמך שהופק בעיריית נתיבות וכי לפי הרישום באותו מסמך הבעלים של המבנה הינה החברה הנאשמת 2. בנוסף, הוגש בהסכמה המסמך נ/2 שהינו מכתב שנחתם על ידי מהנדס העיר מר שמעון עזריאל ואשר מוען אל ב"כ המאשימה, ואשר בו נרשם, בין השאר:
"ב 3.11.2009, נמסרה גרסתו של מר דרור עטר, הבעלים של הפאב...".
בחקירתו הנגדית עמד העד על כך שהכיר את הנאשם כמנהל המועדון, וכי: "
... דרור יצג במהלך כל התהליך את פאב דנדו, גם בישיבות עם מהנדס העיר, הוא הגיע וישב, גם לפניה למשטרה דרור ביקש בשמו, ובכל התהליך כולו הבן אדם המרכזי שעמד מולנו ומול הרשויות הוא הנאשם 4... ...בכל הפרסומים בנתיבות, הנאשם 4, הוא שמופיע מוצג כמנהל המקום... ...הוא לא רשום תחת הכותרת מנהל, אבל תמונתו מתנוססת על גבי שלטי פרסומת". (עמ' 14 ש' 7 - 22).
העד אישר כי נערכה פגישה עם מהנדס העיר בה נכח גם אחיו של הנאשם, טל עטר, ואולם לטענת העד התרחשה פגישה זו לאחר הגשת כתב האישום.